<h1>ספר החינוך מצוה תקנ"ח</h1>
<h2>דף מט:</h2>
שנמנע האונס מלגרש אנוסתו לעולם, ועל זה נאמר [דברים כ"ב] תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו. משרשי המצוה וקצת דיניה וכל עניינה כתוב במצות עשה י"א [מצוה תקנ"ז] שבסדר זה, וקחנו משם. וזה הלאו אמרו זכרונם לברכה במסכת מכות [ט"ו ע"א] שכבר קדמהו עשה, והעשה הוא מה שאמר הכתוב ולו תהיה לאשה, ושם נאמר אונס שגירש את אשתו אם ישראל הוא מחזיר אותה ואינו לוקה לפי שכבר נתקן הלאו בעשה שקדמו שהרי היא לו לאשה, ואם כהן הוא האונס וגירשה לוקה ואינו מחזיר אותה שהרי כהן אסור בגרושה, ומכיון שגירשה אינו ראוי להחזירה עוד לפיכך הוא לוקה. ודע שאם היה ישראל וגירש אנוסתו ומתה קודם שיחזירנה או שנשאת לאחר שהרי אינו יכול עוד לקיים העשה לוקה על כל פנים, ואף על פי שהוא לא ביטל הלאו בידו ממש אלא שנתבטל בסבה חייב מלקות מכיון שאינו יכול עוד לקיים העשה, כמו שהוא העקר אצלנו קיימו ולא קיימו כאשר כתבתי בסדר זה בלאו ח' [מצוה תקמ"ד].
